Menu
Mali
קושי בגמילת קקי
קושי בגמילה מקקי הוא תופעה מוכרת מאוד, יש הרבה ילדים שחווים קושי סביב הגמילה דווקא בעניין הקקי- ילד שלא מוכן לשבת על האסלה לעשות קקי, ילד שמוכן לעשות רק בתחתונים, ילד שמבקש חיתול כדי שיוכל לעשות קקי, ילד שמתאפק ימים ושבועות שלמים, ילד שעושים ״דווקא״ בכל מקום חוץ מהשירותים אלה רק חלק מהדוגמאות שאני נתקלת בהם על בסיס יומי.
לעיתים הילדים בטוחים שהקקי הוא ממש חלק מהגוף שלהם וקשה להם ״לשחרר״ אותו או שיש לנו ילד שממש קשה לו להתלכלך, או ילדים שמפחדים לעשות כי הייתה להם חוויה לא נעימה שקשורה לקקי יכולות להיות מגוון סיבות לכך שילד יעשה קקי בתחתונים ולא באסלה או בסיר כמו שהוא עושה בהצלחה עם הפיפי.
אז איך אפשר לעזור לילד שחווה קושי בגמילת קקי?
קודם כל, חשוב להבין שכשאנחנו מדברים על גמילה מקקי אנחנו מדברים לרוב על קושי רגשי ובמיוחד על שליטה- יש לנו ילד שמחפש צורך בשליטה ועל מה יותר קל לנו לשלוט אם לא על הצרכים שלנו?
לילדים אין כמעט בכלל שליטה על חייהם- ההורים מחליטים מה הם ילבשו? מה הם יאכלו? מתי ילכו לישון? מתי ילכו לגן? וכן הלאה, התחומים היחידים בהם לילדים יש שליטה כמעט מוחלטת הם- דיבור, שינה, אכילה ואיך לא? צרכים.
ילדים שיש עניין סביב גמילת הקקי שלהם הם בדרך כלל ילדים סופר חכמים, שיודעים בדיוק מה הם רוצים, ילדים עם אופי ולרוב גם יהיו עקשנים מאוד ולכן גם יבינו מהר מאוד שהשליטה אצלם בידיים בכל נושא הצרכים והקקי במיוחד.
אז מה עושים?
קודם כל משחררים את הצורך של הילד בשליטה- הצורך בשליטה הוא צורך חזק ופנימי שמלווה את הילד ואותו צורך בשליטה גורם לילד תחושת לחץ מאוד משמעותית.
איך משחררים את הצורך בשליטה?
מעבירים את האחריות על הקקי לילד- מיידעים את הילד שמעכשיו אתם לא מתעסקים יותר בקקי, לא מדברים על הקקי, לא מבקשים ממנו ללכת לשירותים, לא מזכירים את הקקי, מודיעים לילד שהקקי הוא שלו ובאחריותו ומאותו הרגע- מ פ ס י ק י ם להתעסק בקקי, אני יודעת כמה זה קשה ורוב ההורים כבר עושים את זה על אוטומט ואפילו בלי לשים לב אבל זה חשוב.
אם אתם לא תהפכו את הקקי לעניין אז הקקי לא יהיה עניין!
אם הילד עושה קקי בתחתונים- מחליפים לו בשקט בלי לדבר על זה, בצורה הכי עניינית שאפשר.
אם אתם ההורים תמשיכו לקחת אחריות על הקקי של הילד הוא לעולם לא ייקח אחריות על הקקי שלו בעצמו ולכן אם אתם רוצים שהקקי יפסיק להיות עניין אתם חייבים להפסיק לעשות מהקקי עניין.
ברגע שאתם תפסיקו להתעסק בענייני הקקי אתם תראו את התדירות הולכת ופוחתת וזכרו לכל שינוי לוקח זמן- זה לא יקרה תוך יום אחד, גם לא תוך שבוע אבל זה יקרה אם אתם תהיו עקביים, תאמינו בילדכם ותשדרו לו שאתם סומכים עליו.
מה עוד עושים?
נותנים לו שליטה במקומות אחרים, חיוביים יותר- נותנים בחירה כמעט בכל דבר אפשרי, מעודדים עצמאות, נותנים תפקידים, מפתחים את הילד בתחומים שבהם הוא חזק (על כל אלה ניתן לקרוא וללמוד בהרחבה בקבוצה שלי).
ועוד דבר אחרון לסיום- אם עברו חודשיים ומעלה מאז שהתחלתם גמילה ואין שיפור בעניין הקקי אני ממליצה בחום לפנות לאיש מקצוע שיידע לאבחן על מה זה יושב ולתת לכם כלים נכונים ומותאמים אישית כדי לעזור לילד שלכם להתגבר על הקושי שיש לו.
נבנה על ידי Techjump , העסק החברתי לבניית אתרים
15 תגובות
הי מלי תודה רבה ענקית על המאמר הזה הוא עוזר לי בטירוף והגיע אליי בדיוק בזמן הנכון
שי לי רק שאלה אחת , בגלל שאצל הקטן שלי, אני יודעת שמדובר בפחד הוא גם אומר לי את זה הוא אומר לי " זה מפחיד אותי" ובינתיים הוא פשוט מתאפק ועושה בערך פעם ביום בתחתונים ואני מנקה לו בשקט ולא עושה עניין כפי שהסברת, אבל יש תופעה ודעה שאומרת שכאשר נמנעים ממשהו שמפחדים ממנו הפחד מתעצם, במקרה שלנו ההימנעות של הילד מלעשות קקי בשירותים והלגיטימציה ששהילד חש בעקבות התגובה הרגועה שלי וחוסר השכנוע לעשות בתחתונים, האם היא לא מרחיקה את הילד מהרצון לנסות לחוות ולעשות קקי בשירותים? ובעצם החוויה להסיר ממנו לאט לאט את הפחד? ומה יגרום לו להחליט יום אחד שהוא פשוט הולך ועושה קקי בשירותים אם הכול כל כך נוח , הוא עושה בתחתונים, מרגיש בטוח, אמא שלו מנקה אותו בלי לכעוס והכול ממשיך כרגיל , למה שירצה לשנות ?
היי, שמחה שהמאמר הזה הגיע אלייך בדיוק בזמן.
ילדים יכולים להתגבר על פחד או לייצר שינוי רק ממקום של בטחון ולמידה ולא ממקום של כעס או חינוך נוקשה, המטרה בהעברת האחריות היא להראות לו שהצרכים שלו בשליטתו ושאת סומכת עליו ואז הדבר הזה הופך להיות פחות מפחיד עבורו.
מוזמנת להציץ באינסטגרם שלי יש שם המון סרטונים בהם אני מסבירה את העיקרון הזה לעומק.
היי מלי, תודה על המאמר
לאחר גמילה ארוכה של חודשיים הבת שלי הגמלה מפיפי, לגבי קקי דווקא הייתה בהתחלה עושה בשירותים גם שהייתה מפספסת קבוע פיפי, עם קקי לא הייתה בעיה כמו עכשיו, לפני איזה חודש התחילה לעשות רק בתחתונים,אם אנחנו רואים אותה ומזהים שתכף יש לה לוקחים אותה ועושה בשירותים. איך אפשר לפתור את זה?
הסברנו לה שקקי רק בשירותים והיא גם מבינה אותנו, היא בת 2.9 מדברת, מבינה, נותנים לה אחריות
היי סיוון, קודם כל להרגיע אותך שזה קורה הרבה פעמים שפתאום יש שינוי ומתחילים פספוסים.
אני ממליצה שדווקא לא תקחו יזום ו"תפריעו" לה באמצע אלא תעבירו אחריות בדוק כפי שמוסבר במאמר שקראת.
ממליצה לך גם לצפות בסרטונים בנושא בחשבון האינסטגרם שלי.
היי המאמר מאוד מעניין והשפה שלו מוכרת לי, כלומר הדרך ואני מנסה לעשות את זה כמה שאני יכולה. אני בגמילה של תאומות (!) כבר למעלה מארבעה חודשים. הגעתי לשלב שאחת מריחה קקי אצל השניה ואומרת לי להחליף לה:)) הן רק עושות קקי בתחתונים. היו מיני הבלחות. כמו שעמליה עשתה פעמיים קקי ליד העץ אצל סבתא אבל חזרה לעשות קקי בתחתונים. אני אומרת לה להן כל הזמן זה הבחירה שלכן" ומנסה לא לעשות עניין. הן עצמאיות ככ בכל דבר אחר. הן בנות 3 ושלושה חודשים. אני רוצה פסיכולוגית של עירית קרית אונו. היא אמרה לי את מה שכתוב פה במאמר. לא לעשות עניין סובלנות.
היי שירה, ברגע שחלפו מעל חודשיים מרגע שהורדתם חיתול כבר יש צורך בהתערבות עמוקה יותר בתהליך הדרכת הורים, אם תרצי פרטים נוספים מוזמנת להתקשר אליי
היי אשמח להתקשר להתייעץ איתך אני באותו הנצב
שלום הילדה שלי בת 3+ מבינה מאוד, עושה שתן בשירותים אבל לא מצליחה לעשות יציאות ברגע שיש לה יציאה היא בוכה וצורחת רצה לשירותים וחוזרת אבל לא מצליחה לעשות. בסוף מפספסת ואז אני מנקה לה וזה מסתיים עד הפעם הבאה. מה אפשר לעשות כדי לעזור לה בכל פעם שהיא צורחת ניסיתי לא להתייחס להגיד לה יפה ללכת לשירותים ולא עזר.. היא עומדת צמוד אליי וצורחת, היום גם עשתה ככה בגן. תודה
היי חלי, חסר לי מידע כדי שאוכל לעזור- כמה זמן היא בלי חיתול? האם מתפנה כל יום או שיש עצירות? איך אתם מגיבים לצרחות? מה עושים? מה אומרים?
היא מפסח בלי חיתול, בהתחלה עשתה גם יציאות בשירותים בשלב מסויים שאני לא יודעת להצביע מה גרם לזה התחילה לצרוח במקום ללכת. היא מתפנה כל יום אבל בגלל שבלילה עוד לא גמלתי אותה היא יכולה להתאפק ובסוף בבוקר לקום עם טיטול מלא, אני משתדלת להשאר רגועה ולהכניס אותה לשירותים כל פעם כשהיא בוכה ואם לא יוצא אז להגיד לה שתקום עד שתרגיש שיש לה אבל בסוף היא משתחררת בלבנים וצורחת אחרי שזה יוצא ואז או תופסת באמצע ומעבירה לשירותים או אחרי… אתמול השארתי אותה אצל ההורים שלי ונסעתי ושם היא קצת בכתה שיש לה שירותים אחותי לקחה אותה והיא כן עשתה, לא יודעת מה גרם לה לעשות שם שבבית ובגן מפריע לה.
נשמע שמשהו שם יושב על התגובה שלכם, יתכן שאת נלחצת מההתאפקות שלה? או מהצרחות שלה? יש באינסטגרם שלי פוסט שנקרא התאפקות, אני רוצה שתקראי אותו ותעבדי לפיו
היי תודה רבה על המידע המעניין . הבן שלי גמול כבר חודש מבחינת פיפי עם קקי ישנו קושי לעשות באסלה (עושה בתחתון ואומר לנו- לכן לפעמים מספיקים להגיע ולהוריד את זה באסלה ולפעמים לא.. ( אציין שהוא ממש היפר אקטיבי, ישנו קושי גם בדיבור ואנו אצל קלינאית כבר חודשיים וממש הראה שיפור.
מה ניתן לעשות עם כך שאין לו סבלנות לשבת על האסלה בעת מתן קקי?בנוסף לאחרונה בגן הן שמות לו בצהריים חיתול במקום חיתול pull ups ושמתי לב שמדיי פעם הוא יכול לפספס יום שלם עם הפיפי פתאום ויום לאחר מכן הכל רגיל יעשה כמו שצריך.
אשמח לעזרתך? 🙂
ההמלצה היא להעביר אחריות באופן גורף ולא לשכנע לשבת כדי שילד יוכל להקשיב לגוף שלו וללמוד לשבת מתוך מוטיבציה פנימית, לגבי החיתול נשמע שזה מבלבל אותו, ממליצה לבדוק מה קורה שם בדיוק והאם מאפשרים לו חיתול לאורך היום
היי. אשמח לעצתך.
הבת שלי בת 3. גמולה מפיפי בערך חודש. קקי מוכנה לעשות רק בטיטול. כשיש קקי מבקשת לשים טיטול ולא מוכנה לעשות בשירותים. האם לאפשר ולשים טיטול( זה מה שאנחנו עושים כרגע) או להתעקש איתה שקקי עושים בשירותים?
עדיף לא לאפשר חיתול כדי לא לייצר תנאי ספציפי שאחרי זה יהיה קשה לשנות