תחושת שייכות בילדים

תחושת שייכות בילדים

תחושת שייכות היא תחושה מאוד חזקה אצל בני אדם באופן כללי ואצל ילדים בפרט, תחושת שייכות חזקה גורמת לילד להרגיש שהוא חלק ממשהו גדול יותר- "אני חלק מהמשפחה שלי", "אני חלק מהכיתה שלי", "אני חלק מהחברים שלי" תחושה שאני שייך למשהו גדול יותר ממני.
תחושת שייכות מורכבת מ- 5 מרכיבים- המרכיב הראשון, נראות- נראות זו התחושה הזו שרואים אותי, שמים לב אליי, רואים איך אני מתנהג, אני פה וכשאני לא נמצא חסרוני מורגש.
המרכיב השני, תחושת ערך- מעריכים אותי כמו שאני- "אני שווה", "אני חשוב" או להפך "אני מציק", "אני מפריע" ככה רואים אותי וזה מי שחושבים שאני, מה הסביבה שלי חושבת עליי? איך הסובבים אותי מעריכים אותי?
המרכיב השלישי, תרומה- מועילות, איך אני תורם לבית שלי? איך אני תורם לכיתה שלי? איך אני תורם לחברים שלי? מה אני מביא לסביבה שלי שהוא רק שלי, ייחודי לי, זו התרומה שלי.
המרכיב הרביעי, משמעות אישית- מי אני ומה אני? איזה מין אדם אני? מה התכונות שלי? מה אני חושב על עצמי?
והמרכיב החמישי והאחרון, צמיחה- התפתחות וגדילה בכל הרמות- פיזית, קוגניטיבית, רגשית וחברתית.
תחושת השייכות יכולה להיות חיובית או שלילית וזה תלוי בסביבה של הילד, במבוגרים שמקיפים אותו ונותנים לו פידבק על מי שהוא ועל איך שהוא מתנהג.
אם הסביבה תתייחס רק להתנהגויות השליליות של הילד אז תחושת השייכות שלו תהיה שלילית למשל, אם הילד מפריע בכיתה והמורה תעיר לו, תבקש ממנו שיפסיק להפריע, תכעס עליו, תעניש אותו ולבסוף תוציא אותו מהכיתה תוך כדי שהיא מציינת ש"אתה כל הזמן מפריע, אי אפשר ככה יותר!" אז אחרי מספר פעמים כאלה הילד יתחיל לתפוס את עצמו כדמות השלילית בכיתה- ככה רואים אותו, ככה מעריכים אותו, ככה הוא תורם לכיתה- זה התפקיד שלו בכיתה "הילד המפריע", וזו תהפוך להיות המשמעות האישית שלו, מי שהוא- הילד המפריע וכמובן כמו בכל דבר עם ילדים זה ילך ויתפתח ויסלים, ואם בהתחלה הוא הפריע רק אצל מורה אחת, הוא יתחיל להפריע גם לשאר המורות, אם בהתחלה הוא רק היה מדבר, הוא יתחיל לצעוק ואחר כך אולי יתחיל לקלל או לזרוק כיסאות.
למה תחושת השייכות היא כל כך חשובה? תחושת שייכות מספקת בעצם איזשהו צורך פסיכולוגי עמוק שיש בכולנו להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, כולנו יצורים חברתיים לכולנו חשוב להשתייך, תסתכלו עלינו המבוגרים למשל, לכולנו יש הרבה קבוצות השתייכות בחיינו- המשפחה המורחבת, המשפחה הגרעינית, חברי הילדות שלנו, הקולגות בעבודה, החברים בעבודה, השכנים ועוד הרבה קבוצות השתייכות ולכולנו חשוב להרגיש חלק מהקבוצה, להיות שותפים.
כשאנחנו המבוגרים- הורים, מורים, מדריכים במסגרות לא פורמאליות בוחרים לשים דגש על ההתנהגויות של הילד- השליליות או החיוביות במקום על הילד עצמו- על האדם שהוא, על סך כל תכונותיו החיוביות והשליליות אנחנו בעצם מעצימים את אותם ההתנהגויות עליהן בחרנו לשים דגש ולכן חשוב שבכל אינטראקציה עם הילד נשים לב על מה אנחנו שמים דגש, באיזה צורה אנחנו בוחרים להגיב לילד או להעיר לו ואיך אנחנו יכולים לתת לו תחושת שייכות חיובית שתיטיב איתו ועם הסביבה שלו.
אם המורה של אותו הילד שמפריע בכיתה תבחר לחזק ולעודד את ההתנהגויות החיוביות של הילד כשהן קורות, אם אותה מורה תתעל את הקושי של אותו ילד למשל לשבת כל השיעור ותיתן לו תפקיד ששיך רק לו בכיתה- לעזור לה למחוק את הלוח, לעזור לה לחלק דפי עבודה, להיות אחראי על להביא את ההדפסות מהמזכירות או כל רעיון אחר שיגרום לו להרגיש שהוא עוזר ותורם בצורה חיובית במקום להפריע למהלך השיעור התקין.
אותו ילד יפתח תחושת שייכות חיובית הוא ירגיש שיש לו תפקידים שתורמים להתנהלות של הכיתה, הוא עוזר למורה, הוא חלק מהכיתה שלו, אם הוא ייעדר מהכיתה ביום כלשהו לא יהיה מי שיביא את הדפים מהמזכירות, עבור הילד זו תחושה מאוד חזקה, לדעת שזקוקים לו, שהוא נחוץ, שהוא חלק מהכיתה, שהמורה שלו מעריכה אותו בצורה חיובית, זה הכוח שיניע אותו להתנהג בצורה חיובית ולא בצורה שלילית.