איך להתמודד עם חרם בבית הספר?

תופעת החרמות היא תופעה מוכרת כמעט בכל בית ספר, אני שומעת הרבה הורים שחושבים שאין בכוחם מה לעשות כדי להתמודד עם התופעה הקשה הזו ולכל אותם הורים אני אומרת תמיד שיש מה לעשות!

אני מעלה בפניכם כל מיני אפשרויות, כמובן שקיימות עוד המון אופציות לטיפול.
יש הרבה גורמים שיוכלו להשפיע על דרך הטיפול בה נבחר להשתמש, זה תלוי למשל במידת המעורבות שלנו בחיי הילד- האם אנחנו בכלל יודעים שהוא חווה חרם? האם הוא משתף אותנו? האם הצליח להתמודד עם זה בעצמו? זה תלוי גם בטיב הקשר שלנו עם בית הספר- המנהלת, המחנכת והמורים- האם הם מעורבים? האם משתפים איתנו פעולה במיגור התופעה? או בטיפול בבעיה ספציפית? מעורבים במשוואה הזו הרבה גורמים שלפעמים כדי להגיע לפתרון יש לפרק אותם ולהרכיב מחדש.
אז הדבר הראשון והכי חשוב הוא לשוחח עם הילד שלנו, להבין מה עובר עליו? מה הוא חווה? איך הוא מרגיש? כמובן שאם הוא לא משתף ומספר לנו יש הרבה סימנים שיכולים להצביע על כך שהוא חווה חרם, כמו למשל אם יש לי ילד שאוהב מאוד ללכת לבית הספר ופתאום לא בא לו ללכת לבית הספר, הוא בוכה בבוקר שלא רוצה ללכת לבית הספר או "מזייף" מחלות. או אם פתאום הוא הפסיק להזמין חברים הביתה או ללכת לחברים אחר הצהריים- יש הרבה תמרורי אזהרה בדרך וחשוב שנשים לב אליהם.
אחרי שהבנו שקורה משהו חשוב שנשוחח עם הילד בעיקר על תחושותיו וניתן לו את ההרגשה שאנחנו פה כדי לעזור לו ושנעשה מה שצריך על מנת לצאת מהמצב הזה ובעיקר שירגיש שהוא יכול לשתף אותנו במה שעובר עליו ושאנחנו פה עבורו.

אז אני מעלה פה כל מיני אופציות לטיפול וחשוב שתזכרו שכל פעולה שתנקטו צריכה להיות מותאמת לילד שלכם.
אז הדבר הראשון הוא לערב את הצוות החינוכי בבית הספר ולרתום אותו לעזור לילד להתמודד עם המצב בשעות שהוא בבית הספר. הילדים שלנו נמצאים כ- 5-7 שעות ביום בבית הספר, שם הם לומדים סיטואציות חברתיות, מתנסים וחווים וחשוב שהצוות החינוכי יעזור לילד אם זה בלהתחבר עם ילדים אחרים, לתווך סיטואציות חברתיות, או לתת לו תפקידים בכיתה או בבית הספר.
דבר נוסף וחשוב לא פחות הוא להבין האם יש לילד קושי אובייקטיבי שבגללו הוא לא מצליח להתחבר עם ילדים אחרים? אם יש לילד קושי רגשי כלשהו אז טיפול רגשי מכל סוג שמתאים לילד יכול לעזור, אם לילד יש קושי בהבנה של סיטואציות חברתיות אז אפשר למשל לשלוח אותו לקבוצה שמלמדת מיומנויות חברתיות.
אפשר ורצוי גם לערב את שאר ההורים בכיתה במצב, אולי למצוא כמה הורים שאנחנו יותר מתחברים אליהם ולבקש מהם להפגיש את הילדים אחר הצהריים, בבית או בגינה או אפילו ללכת יחד לפעילות משותפת, ליזום פעילויות שוות שהילד שלכם יוכל להזמין את חברים והם ירצו לבוא.

התפקיד של ההורה במקרה של חרם כיתתי הוא להבין את הקושי של הילד, מאיפה הוא נובע? להכיל, להיות אמפאתיים ולתת כלים להתמודד ואם ההורים לא בטוחים איך לעשות זאת רצוי להתייעץ עם איש מקצוע.