ילדים אוהבים וודאות ולא רק שהם אוהבים וודאות הם זקוקים לוודאות בחייהם, לילדים הרבה יותר קל לתפקד בתוך סיטואציה שהם מכירים, כשהם יודעים מה עומד לקרות, איך, איפה ומתי.
תחשבו רגע על עצמכם, על סיטואציה שהגעתם למקום חדש, שאתם לא מכירים את המקום עצמו, את האנשים, אתם לא יודעים מה הלו"ז, מה הולך לקרות ומתי הוא יקרה, זה נורא מלחיץ אז אותו דבר עם ילדים רק הרבה יותר עוצמתי.
בחיי הילדים יש הרבה שינויים שקורים כל הזמן, גן חדש, מעבר דירה, לידת אח או אחות, שוב מעבר גן, ההורים מתגרשים, סבא נפטר, מעבר לבית הספר, מעבר מבית ספר יסודי לחטיבת ביניים ואז לתיכון, החברה הכי טובה עוברת לגור בעיר אחרת- בכל שלב בחייהם ישנם המון שינויים ומעברים על חלקם אנחנו שולטים ועל חלקם פחות.
אז אמרנו שילדים זקוקים לוודאות, הם רגילים ואוהבים את המוכר והידוע ואמרנו גם שהם עוברים המון שינויים בין אם נרצה בכך ובין אם לא, אז איך נוכל להכין אותם לשינויים בחייהם בצורה מיטבית? בצורה שתקל עליהם את המעבר? שיצאו מהחוויה מחוזקים ולא שבורים?
הדבר החשוב ביותר בעיניי כשאנחנו באים לדבר על שינוי הוא האמונה של ההורה ביכולות של הילד שלו, כשאני מאמינה שהילד שלי יכול להתמודד עם השינוי שעומד בפניו, כשאני יודעת שאני אעשה כל מה שבכוחי כדי לעזור לו לצלוח את תקופת השינוי ואני גם יודעת בלב שלם שהילד שלי יכול עמוד בזה, שהוא לא יתפרק, שאני סומכת עליו שגם אם יהיה לו קצת קשה הוא יתפתח ויצמח מהשינוי המתקרב.
כשאני מאמינה בילד שלי וביכולות שלו אני מעבירה לו מסר הרבה יותר ברור וחד משמעי מאשר אם אני אהיה מפוחדת וחוששת מהשינוי, או אם אני ארחם על הילד, כי ברגע שאני מרחמת על מישהו ואני מתנהלת מהמקום הרגשי הכבד הזה אני בעצם לא רואה את התמונה במלואה, מה שמניע אותי זה הרגש וברגעים כאלה של מעבר והתמודדות עם משהו חדש דווקא השכל עוזר לנו להתמודד בצורה הרבה יותר מיטבית.
אז הדבר הראשון והכי חשוב הוא להאמין ביכולות של הילד שלי, להאמין שהילד שלי ייצא מחוזק גם אם נאלץ לעבור דירה לחו"ל למדינה שאינו מכיר למשל, להתמקד בדברים החיוביים שהוא יכול להרוויח- ללמוד שפה חדשה, תרבות חדשה, להכיר את העולם וכו'.
ברגע שאני מסתכלת על המצב בצורה שכלתנית עליי גם להכין את הילד לשינוי שעומד להגיע, עדיף לתת לו כמה שיותר אינפורמציה, אם למשל הוא מתחיל גן חדש, אז לספר לו על הגננת והסייעת, איך קוראים להן? איפה הגן נמצא? איזה משחקים יש בחצר של הגן? אם יש ילדים שהוא מכיר שילכו איתו לגן? ואפילו לקחת אותו לטיול בסביבת הגן, להראות לו את שער הכניסה ואת החצר ואת המתקנים.
ההכנה מראש וההיכרות החלקית הזו כבר עוזרים להפיג חששות כבדים, הרבה יותר קל לילד להיכנס למקום חדש שהוא כבר ראה פעם אחת או שכבר סיפרו לו מי יחכה לו בפנים.
דבר נוסף שאנחנו יכולים לעשות והוא מאוד עוזר ומרגיע את החששות הוא לספר לילד על סיטואציות של שינוי שאנחנו עברנו בילדותנו או אפילו בחיינו הבוגרים, החלפנו עבודה, עברנו לעיר חדשה, ספרו לילד מה הרגשתם? איך התמודדתם עם השינוי? מה עזר לכם בסיטואציה או לפניה או אחריה? שתפו אותו בתחושות שלכם ובמה עשיתם בפועל ושאלו את הילד מה נראה לו שיוכל לעזור לו באותה סיטואציה, "מה נראה לך שיוכל לעזור לך להיכנס בשמחה כשתגיע לגן החדש?".
ברגע שההורים משתפים ברגשותיהם ובפתרונות אפשריים ומקבלים מהילד רעיונות משלו לפתרונות אפשריים אנחנו בעצם פותחים לו את המחשבה לכל מיני דרכי פעולה שונות שיוכלו לעזור לו בסיטואציות שונות שייתקל בהן.
זכרו שילדים הם סתגלניים והם לומדים מהר מאוד להסתדר ולהסתגל בתוך מקומות חדשים וסיטואציות חדשות, אנחנו רק צריכים להיות שם, להאמין בהם, להכין אותם, לתת להם כלים להתמודדות ולפקח והכול יסתדר על הצד הטוב ביותר.
Menu