תמשכי אותו הוא יהיה גמור ויישן טוב לילה שלם
מכירים את המשפט הזה? אז אני פה כדי לספר לכם שהמשפט הזה הוא כל כך לא נכון ויותר מזה בדיוק ההפך הוא הנכון!
תינוקות ופעוטות עד גיל 3 בערך זקוקים לשינה כצורך התפתחותי, בשינה הם גדלים, מתחזקים ומתפתחים פיזית, בריאותית וקוגניטיבית למעשה בגילאים הצעירים חוסר בשינה יגרום לתוצאה ההפוכה כלומר אם ״נמשוך״ את הילד ונמנע ממנו לישון בשעה שבה הוא מתחיל להיות עייף ומראה שהוא זקוק לשינה אנחנו נייצר בדיוק את התוצאה ההפוכה, מוחו יפריש עודף של אדרנלין הוא ייראה לנו מאוד עירני ופעלתן כשבעצם גופו מפצה על החוסר בשינה שהוא זקוק לה.
המשפט הנכון בגילאים הללו הוא למעשה ששינה מביאה שינה- ככל שתינוק יישן יותר שעות בהתאם לגילו ולצרכיו כך השינה שלו תהיה איכותית יותר, רציפה יותר וארוכה יותר.
מכירים את זה שאתם חוזרים מארוחת שישי אצל סבתא ממש מאוחר והפעוט נכנס למיטה בשעה 23:00 ואתם בטוחים שלמחרת הוא יקום ב- 9:00 ותוכלו לישון קצת יותר ואז הוא מתעורר בשעה 5:30 בבוקר למרות שבימים ״רגילים״ הוא מתעורר ב- 6:30-7:00? זה בדיוק המנגנון הזה.
אז מה עושים?
לא ״מושכים״ שעת שינה של ילדים ומקשיבים לסימני העייפות שלו, אם התינוק/ פעוט מתחיל להראות סימני עייפות בשעה 18:30 המצב האידיאלי יהיה להרדימו מיד או מקסימום עד חצי שעה מרגע שהתחיל להראות סימני עייפות, ככל שתדחו את שעת השינה יותר ככה יהיה לו קשה יותר להירדם והשינה שלו תהיה פחות איכותית.
איך מזהים סימני עייפות?
סימני עייפות משתנים בין ילד לילד אבל ישנם סימני עייפות מובהקים כמו- פיהוקים, שפשופי עיניים, משיכה באוזן או בשיער בצידי הראש, אדמומיות בגבות ומסביב לעיניים, רגישות יתר (״נודניקיות״), דרישה למגע ולעיתים גם בכי.
ביום יום הרגיל רצוי לשמור על שגרה ככל הניתן אבל ברור שיש מקרים יוצאי דופן אז אם הלכתם לארוחת שישי או לאירוע משפחתי והתינוק לא מצליח להירדם אני ממש לא מצפה שתוותרו על המפגש המשפחתי ותימנעו מללכת אליו כי הילד צריך לישון אבל כן רצוי לשים לב לסימני העייפות גם מחוץ לבית ולעזור לו להירדם בעגלה או בחדר אחר אם ישנה מיטה בטיחותית ומתאימה ואם לא נרדם אז לקבל בהבנה את הקושי ואת השינה הפחות טובה שתגיע בלילה בעקבות זה ולתת לו ״לפצות״ על החוסר ביום שלמחרת.