גיל שנתיים הנורא?

גיל שנתיים הנורא?

אז מה קורה שם אצל הילד בגיל שנתיים? פתאום מתינוק קטן הילדון שלנו הופך למרדן, עקשן, פתאום יש לו דעה על כל דבר, הוא לא משתף איתנו פעולה כמו קודם, רוצה דברים בדרך שלו, רוצה להחליט על הכול. לא סתם גיל זה נקרא "גיל ההתבגרות הראשון" גיל שנתיים הוא גיל בו הילד הקטנצ'יק שלי מבין שהוא כבר לא חלק מאימא, שהוא כבר עצמאי בחלק מהדברים ויכול לעשות אותם לבד, זהו שלב מאוד חשוב בו הילד מבין את היכולות שלו ואם הוא עושה דברים ומצליח הוא גם מסיק מסקנות לגבי עצמו, הוא מבין שהוא יכול לעשות דברים לבד, שיש לו כוח, שהוא מסוגל, או לחילופין הוא יכול לחשוב שאין לו יכולות לעשות דברים לבד, שהוא לא עצמאי ושאין לו מסוגלות עצמית והמסקנות הללו יכולות ללוות אותו להמשך חייו.
אז אמרנו שהילד שלנו רוצה לבדוק את גבולות העצמאות שלו ולכן הוא מנסה הרבה יותר לעשות הכול לבדו, לא רוצה לבחור בדרך שלנו שהכתבנו לו אלא רוצה לעשות את זה בדרך שלו, הוא רוצה לקחת יותר שליטה על החיים שלו, חשוב לו להחליט, לבחור ולשלוט בסיטואציה. לנו ההורים פתאום קשה לקבל את המרדנות הזו, עד עכשיו הילד שיתף פעולה, עשה כל מה שאמרתי פתאום הוא הופך להיות ילד אחר? מרדן יותר, קשה יותר, לא משתף פעולה. אז מה עושים? בואו ננסה להסתכל על זה מנקודת מבט שונה- הילדון הפיצי שלנו מנסה ללמוד על העולם בו הוא חי, הוא מנסה ללמוד על היכולות שלו, על מה הוא מסוגל לעשות, הוא ייקח את המסקנות שיסיק מההצלחות ומהכישלונות שלו והן ילוו אותו לשארית חייו- האם אנחנו רוצים לגדל ילד שמרגיש שהוא יכול להגיע ליעד שיציב לעצמו? האם אנחנו רוצים לגדל ילד שמרגיש שהוא מסוגל לעשות מה שרק יבחר? האם אנחנו רוצים לגדל ילד שמאמין בעצמו וביכולותיו? אני בטוחה שכל הורה יענה תשובות חיובית על השאלות הללו.
אם ככה אז איך נתמודד עם ה"מרדנות" הזו?
קודם כל זכרו שזהו שלב זמני והוא עובר, קחו אויר תהיו קצת יותר סבלניים ותזכרו שאם תגיבו נכון התקופה הזו כנראה תיגמר מהר יותר ובקלות יותר.
הדבר השני, מה שהילד יכול לעשות לבד- תנו לו לעשות לבד, זה מפתח אצל הילד תחושת מסוגלות ועצמאות, אם הילד יכול לאסוף את המשחק לבד תנו לו גם אם זה לוקח יותר זמן ואתם תעשו את זה יותר מהר, גם אם אתם ממהרים, תנו לילד לעשות את מה שהוא יכול לעשות לבד בעצמו.
הדבר הבא תנו לילד בחירה- אם כל בוקר הוא מתווכח איתכם מה ילבש לגן- תציעו לו 2 אופציות ותנו לו לבחור מתוכן, הבחירה גורמת לילד להרגיש כוח, שהוא בחר והוא החליט, מעיין שליטה בסיטואציה.
והדבר האחרון זכרו שאתם לא במאבק עם הילד- אתם לא נלחמים זה מול זה, אלא צועדים זה לצד זה, שלשניכם יש אותה מטרה, והמטרה הסופית היא לגדל ילד בטוח בעצמו וביכולותיו, בעל תחושת מסוגלות שחווה הצלחות ויגדל להיות אדם כזה בכל תחומי חייו.