חלק מהשאלות של הורים בימינו שחוזרות על עצמן הרבה היא איך לגרום לילד לרצות לעשות דברים שאני מבקשת? איך לעורר בו מוטיבציה? איך לגרום לו לשתף איתנו פעולה?
לשאלות הללו יש כל כך הרבה תשובות אפשריות אבל בעיניי יש כלי אחד עיקרי שמייצר מוטיבציה חזקה אצל ילדים לשתף פעולה והכי חשוב- ממש קל ליישום עם הילדים.
הכלי הכל כך חשוב הזה הוא עידוד נכון ומדויק, היום כשילד עושה משהו והוריו רוצים לעודד אותו הם בדרך כלל יאמרו לו "כל הכבוד", כל דבר שילדינו עושים הם מקבלים אחרי זה "כל הכבוד", הילדים שומעים את המושג הזה בכל מיני הזדמנויות שוב ושוב ולא תמיד מבינים מה זה אומר? מה עשיתי שקיבלתי את ה"כל הכבוד" הזה?
אמירה כמו כל הכבוד היא אמירה כללית, היא לא כלי מעודד היות והילד לא מבין מה הוא עשה שזיכה אותו באותן צמד מילים שהוא שומע שוב ושוב, ולכן כשאנחנו רוצים לעודד ילד חשוב שנביט על התנהגותו ונציין בקול רם מה ראיתי או שמעתי שהוא עשה לדוגמה: "ראיתי שאספת את כל המשחקים, איזה ילד מסודר אתה"- אני מציינת מה ראיתי שהוא עשה שזה ההתנהגות שלו למעשה- במקרה הזה אסף את כל המשחקים, ואני גם מציינת למה זה חשוב לי ואיזה תכונה חיובית זה מייצג עבורי- ילד מסודר.
מהאמירה שבה אני מציינת את ההתנהגות של הילד ולמה היא חיובית הילד לומד כמה דברים:
הדבר הראשון שהילד מסיק הוא שאימא מסתכלת עליו וזה בעיניים של ילד אומר אני חשוב, אני אהוב, "אני פה בחדר ואימא בכלל בחדר השני והיא מסתכלת עליי", אני חשוב לה, אכפת לה ממני, בתחושה של ילד זו הרגשה מאוד חזקה שלאימא אכפת ממני.
הדבר השני שהילד לומד מהאמירה שלי זה מה הוא עשה טוב שזיכה אותו בעידוד הזה, ולמה זה חשוב לאימא, אני אמשיך עם הדוגמה הקודמת, אז הילד מבין שלאימא חשוב שהוא יהיה ילד מסודר ושילד מסודר אוסף את הצעצועים.
עידוד נכון מתאים בכל גיל החל מגיל שנה ועד גיל ההתבגרות וגם אחרי, ההרגשה שהילד מקבל כשהוא מבין שהוריו מסתכלים עליו, רואים אותו, שומעים אותו ואומרים לו בקול רם מה הוא עשה בצורה טובה היא הרגשה עוצמתית שאין לה תחליף ולכן אם אתם תעודדו את ילדיכם בצורה מדויקת הם ירצו לקבל מכם עוד ועוד עידוד וימשיכו להתנהג באותן התנהגויות שאתם עודדתם.
Menu